"הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" – עצה טובה למתחתנים
מאת: קובי וינר, רב חילוני, רב אנוש
הפסוקים הבאים מספר "קהלת" מביאים שלוש עצות לזוג המתחתן.
יחד – יקומו אם יפול האחד; יחד– יחם לשניים בליל חורף קר; יחד יתגוננו אם יותקפו…
כל עצה ניתנת להיקרא כפשוטה או כדימוי. אך מהי העצה הרביעית? מהו "החוט המשולש" שלעולם לא ינתק?
"טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן-הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ-לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם.
כִּי אִם-יִפֹּלוּ – הָאֶחָד יָקִים אֶת-חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ.
גַּם אִם-יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם.
וְאִם-יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ
וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק."
קוהלת פרק ד' פסוקים ט-י"ב.
אז מהו החוט המשולש?
אולי דימוי לכח, שנותן היחד. כמו חבל הקלוע משלושה גדילים?… כמו חלה לשבת עם סומסום?… קשר חזק ויציב .ציר מרכזי כמו הקו האנכי של אילן הספירות, בקבלה.
אך מהו המדומה? מהו הנמשל?
אני מבקש להציע מדרש אמוני חילוני. החוט המשולש בא בנוסף לשני קווי החיים המתאחדים בטקס הנישואין, והוא האמונה המשותפת, העולם הערכי המשותף. זלדה המשוררת כתבה על החתן והכלה, "ראיתי כי הם שוזרים תקווה עדינה". כלומר, שני חוטי החיים לא מתמזגים לאחד, אלא נשמרים בתוך היחד, נשזרים עם החוט המשולש.
לעניות דעתי, אין לחפש את הערכים המשותפים, שיהיו בקשר הזוגי מלכתחילה, כולם. אלא הם הולכים ונבראים מתוך הקשר וכחלק מהמחווה של השזירה. כמהלך מודע שיש לטפחו ולהנכיחו בחיים המשותפים.
לדוגמא, אם שני בני הזוג מאמינים בערך "משפחה", אפשר לשער, שברגעי משבר וחולשה , העלולים להופיע בחיים המשותפים, האמונה המשותפת הזו, הנגזרת מאב-הערך "חיי אדם", תעזור לבני הזוג לצלוח את המשבר, חרף הקשיים. אמונה משותפת כזו יש בכוחה לתת משמעות למאמץ המשותף, מאפשרת הכלה של חולשה וטעות, בצד התאוששות והתרעננות והתקדמות.
אמונה משותפת מחזקת את הקשר הזוגי.
אמור מעכשיו, "החוט המשולש" שלא ינתק לעולם, הינו שזירת האהבה והתשוקה באמונה המשותפת, לכלל קשר חזק ומשמעותי. ובנוסף כמקובל בכל חתונה… "סימן טוב ומזל טוב!".
תגובות אחרונות