" כי האדם עץ השדה" –
מחשבה בעקבות סדר ט"ו בשבט תשע"ד
מאת: קובי וינר, רב אנוש.
כותב ארי אילון, בפרסום של "בינה" על ארבעה "לבושים שונים" לחג:
…" לפנינו, אם כך, ארבעה תיקונים שונים – סוציאלי, תיאולוגי, לאומי-היסטורי ואקולוגי. ארבעת התיקונים הללו מצביעים לא רק על ארבעה "ט"ו בשבטים" שונים, אלא גם על ארבע השקפות עולם שונות. כל אחת מארבעת ההשקפות הללו מהווה חידוש רעיוני מהפכני ביחס להשקפות שקדמו לה. בתוך כל אחד מן החידושים המהפכניים הללו טמון מרד גלוי או מוסווה. החידוש והמרד הללו באים לידי ביטוי על ידי ריטואל מהותי המהווה חידוש גדול ביחס לכל גלגוליו הקודמים של היום הזה. יחד עם זה יש גם הרבה דמיון והרבה המשכיות בין ארבע ההשקפות הללו. עצם העובדה שכל אחת מהן מתעקשת להיאחז דווקא באותו חמישה עשר בשבט המסורתי, מצביעה יותר מכל על שאיפה חזקה להמשכיות. "…
ארי אילון, מתוך "יה בשבט" , הוצאה פנימית של "בינה", תשנ"ט 1999.
אני מוצא פירוש נוסף לסדר ט"ו בשבט. הפירוש האנושי. אני חושב שיש מקום לכל הפירושים שתיאר ארי אילון ברשימתו. אך הפירוש הנוכחי עבור היהדות החילונית, היהדות האנושית, הוא המטפורה של האדם כאילן. כל אחד מהפרושים הקודמים מוביל לקשר עם הפירוש הזה. ובמובן הזה, אין זה פירוש חדש. אלא שהפירוש האנושי הוא החשוב והאוניברסאלי מכולם.לעניות דעתי.
צדק חברתי – הינו ערך אנושי.תיקון קוסמי – הינו ערך אנושי ואלוהי דיאלוגי.
שיבה אל המולדת וזכאותו של אדם למולדת – ערך אנושי לאומי וגם אוניברסאלי.
התיקון האקולוגי , אף הוא מהווה תיקון חיוני בעולמו של האדם.
וכולם מובילים לפרוש האנושי, המרכז כבעדשה הממקדת את הפירושים הקודמים. כל הקשור לערך חיי אדם, צריך להיות הפירוש המוביל והכולל ומכיל של ט"ו בשבט כיום. בעיני "היהדות החילונית" – יהדות אנוש.
תגובות אחרונות