מדוע "צריכות" משפחות עולים מרוסיה לחגוג בר מצווה ובת מצווה?

מדוע "צריכות" משפחות עולים מרוסיה לחגוג בר מצווה ובת מצווה?
משפחות עולים רבות עומדות גם כאן בפני בחירה, בפני החלטה. הבחירה במקרה של בר-מצווה שונה מהבחירה במקרה של חופה. בנישואין הטקס הוא מוסכמה חברתית וכמו שאומרים "ברומא נהג כרומאי", ולכן קל לאמץ את טקס החתונה היהודי , לכל גווניו ואפשרויותיו. אבל בר מצווה ובת מצווה אינן כה מקובלות בציבור הישראלי הרחב. אין זו למשל מוסכמה, שיש לערוך מסיבה גדולה אליה מזמינים אורחים ממעגלים חברתיים רחבים. גם בפני משפחות ישראליות וותיקות , וגם בפני משפחות עולים עומדת על כן אותה הדילמה.
אני מציע למשפחות עולים לקיים בר-מצווה, כחלק מההתקשרות מחדש עם ארץ ישראל והעם היהודי.המשפחות העולות לא מביאות עימן מסורת משפחתית של בר מצווה מברית המועצות לשעבר. מדובר ,אם כך, ביצירה מחדש של מסורת משפחתית. הנערה והנער שואלים ומוצאים תשובות ביחס לשני מרכיבים חשובים וקיומיים של זהות. מהי המולדת שלי? מהו העם שלי? אלה שאלות יסוד, בעזרתן יוכלו ליצור עם כל המשפחה זהות המונחת בתשתית האוניברסאליות האנושית המערבית. "אני חלק מהעם היהודי" – מה זה אומר כלפי? "המולדת שלי היא ארץ ישראל" – מה המשמעות בכך לחיי? איך אוכל לקשור את שאלת הזהות שלי לשני ערכים אלה?
הבת מצווה והבר מצווה יכולים להיות תהליך טוב ושמח ומעניין, בבניית זהותם של הנערים המתבגרים, והיותם חלק מישראל.