רגע שקט, רגע של קדושה, בחופה יהודית חילונית .
הרבה שמחה יש בטקס הנישואין היהודי: הכניסה החגיגית של בני הזוג אל חופתם, לצלילי שירה ונגינה וריקודים סוערים. שירת הברכות והשתתפות הקהילה במחיאות כפיים, שריקות וצהלולים. שבירת הכוס וקריאות "סימן טוב ומזל טוב!".
אך יש רגע אחד שקט של קדושה, ודבר בדבר קשור.
החתן והכלה עומדים פנים אל פנים. עיניהם נפגשות. עיניהן מדברות ללא מילה. הכל בשקט. החתן אומר לכלתו את משפט הקידושין ועונד לאצבעה טבעת מיוחדת שבחר עבורה. הכלה מביטה בחתנה. מחייכת. הוא נרגש ומשפיל את עיניו . הכלה אומרת לחתנה משפט קידושין ועונדת טבעת לאצבעו.
עוד שבריר של שניה של שקט, וכבר מסתמן מעגל בלתי נראה, אך ניכר ומורגש ונבחר, של מערכת יחסים המקודשת, כלומר, הנבדלת, ל"יחד" של האיש והאישה, למשפחתם, שקמה הרגע- ולה בלבד.
והרב מכריז: מקודשת, מקודש, מקודשים! ובאחת נעלם השקט ומתעטף בשמחה הולכת וגוברת. וככל שקדוש ומשמעותי הרגע, ועוצר לשנייה של שקט. כך רבה השמחה.
תגובות אחרונות