"…כי האדם עץ…" פירוש אנושי לסדר ט"ו בשבט

" כי האדם עץ השדה" –

מחשבה  בעקבות סדר ט"ו בשבט תשע"ד

מאת: קובי וינר, רב אנוש.

כותב ארי אילון, בפרסום של "בינה" על ארבעה "לבושים שונים" לחג:

…" לפנינו, אם כך, ארבעה תיקונים שונים – סוציאלי, תיאולוגי, לאומי-היסטורי ואקולוגי. ארבעת התיקונים הללו מצביעים לא רק על ארבעה "ט"ו בשבטים" שונים, אלא גם על ארבע השקפות עולם שונות. כל אחת מארבעת ההשקפות הללו מהווה חידוש רעיוני מהפכני ביחס להשקפות שקדמו לה. בתוך כל אחד מן החידושים המהפכניים הללו טמון מרד גלוי או מוסווה. החידוש והמרד הללו באים לידי ביטוי על ידי ריטואל מהותי המהווה חידוש גדול ביחס לכל גלגוליו הקודמים של היום הזה. יחד עם זה יש גם הרבה דמיון והרבה המשכיות בין ארבע ההשקפות הללו. עצם העובדה שכל אחת מהן מתעקשת להיאחז דווקא באותו חמישה עשר בשבט המסורתי, מצביעה יותר מכל על שאיפה חזקה להמשכיות. "…

ארי אילון, מתוך "יה בשבט" , הוצאה פנימית של "בינה", תשנ"ט 1999.

 אני מוצא פירוש נוסף לסדר ט"ו בשבט. הפירוש האנושי. אני חושב שיש מקום לכל הפירושים שתיאר ארי אילון ברשימתו. אך הפירוש הנוכחי עבור היהדות החילונית, היהדות האנושית, הוא המטפורה של האדם כאילן. כל אחד מהפרושים הקודמים מוביל  לקשר עם הפירוש הזה. ובמובן הזה, אין זה פירוש חדש. אלא  שהפירוש האנושי הוא החשוב והאוניברסאלי מכולם.לעניות דעתי.

צדק חברתי – הינו ערך אנושי.תיקון קוסמי –  הינו ערך אנושי ואלוהי דיאלוגי.

 שיבה אל המולדת וזכאותו של אדם למולדת – ערך אנושי לאומי וגם אוניברסאלי.

התיקון האקולוגי , אף הוא מהווה  תיקון חיוני בעולמו של האדם.

  וכולם מובילים לפרוש האנושי, המרכז כבעדשה הממקדת את הפירושים הקודמים. כל הקשור לערך חיי אדם, צריך להיות הפירוש המוביל והכולל ומכיל של ט"ו בשבט כיום. בעיני "היהדות החילונית" – יהדות אנוש.

לקראת סדר ט"ו בשבט תשע"ד

shaked_poreach                                                                 

  בשבוע הבא!!!

17.1.14

      סדר ט"ו בשבט

בקבלת-השבת, ב"קהילת שבת שלום במזרע"

17.1.14, 18.30

       מתאים  למשפחות  עם ילדים  קטנים

כל חברי מזרע מוזמנים לקחת חלק פעי

הנחיה: אורית וקובי וינר,נגינה ושירה: רועי שמש 

logo-shabat-mizra

ברכה על היין והחלה

חָלָה

אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ   וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה

נְבָרֵךְ עַל פַּת וְעֵנַב מַתְּנוֹת אָדָם וַאֲדָמָה

מִי יִתֵּן טַעֲמָם לֹא יָפוּג לְעוֹלָם

לְחַיִּים !  וְשַׁבַּת שָׁלוֹם!

כתב:  logo-shabat-mizraקובי וינר, רב חילוני- רב אנוש

ראש השנה 2014

ראש השנה  2014 :" שנה טובה!?"

עוד מעט תתחיל שנת 2014. איפה נהיה בחצות? עם מי נספור את השניות האחרונות של שנת 2013? עם מי נתנשק בדיוק ברגע חילופי השנים? איך לא נחמיץ את פתיחת בקבוק השמפניה, במחווה ארוטית משכרת…?

ספירה חדשה מתחילה. והטקס –פורמאלי, או ספונטני –"טקס מעבר".

רבים מאתנו  מביאים עמם מסורת תרבותית מרוסיה, של חג אזרחי, משפחתי. או מנהג רומנטי,  שיאה של "תקופת החגים", בין "כריסמס" ל- New year's eve"" – במערב.

אז קודם כל נברך את כולכם בברכת "שנה טובה!"

ועכשיו, נייחד דקה או שתיים למחשבה אודות החג הקרב ומשמעותו.

תחילה נאמר, שזוהי גם חגיגה "ישראלית"… המכונה בשפה המקומית "סילבסטר", ובאותו זמן חגיגה בין-לאומית ובין תרבותית – ואלה שני נימוקים טובים מאד לחגוג. ואכן, כל הארץ מלאה ב"חגיגות סילבסטר".  סיבה טובה למסיבה.

אך שני דברים חסרה המסיבה הזאת, בהשוואה לראש השנה העברי:

ראש השנה 2014 הוא חגיגה יצרית וארוטית בעוד ראש השנה העברי, הוא רגע של חשבון נפש והתבוננות עצמית. ראש השנה 2014 הוא חגיגה מוחצנת מאד ,שתכליתה לדחות את ידיעת האדם את סופו, ואילו ראש השנה העברי נוגע באותו נושא עצמו, אך מנסה למשמע את הרגע מנקודת מבט מוסרית ואנושית. על כן החג העברי שקט יותר ומופנם יותר.

אז איזה ראש שנה נחגוג? הייתי אומר ,"גם וגם", בהיענות למרכיבים שונים של חיינו, להיותנו בני האנושות וגם יהודים, ישראלים. גם אוניברסאליים וגם פרטיקולריים. ועכשיו, כיון שזמן ראשית 2014 עומד להגיע, הבה ונחגוג. שנה טובה!

ברכה על הנרות לגיל הרך, חנוכה תשע"ד

מתוק האור בעיניים

 ברכה לחנוכה בגיל הרך, קיבוץ מזרע. כתב: קובי וינר

לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה

נַדְלִיק  נֵרוֹת רַבִּים

נְסַפֵּר  וְנַחְגֹּג

נִצְחוֹן הַמַּכַּבִּים.

אֲפִלּוּ אוֹר קָטָן מַסְפִּיק

לְגָרֵשׁ  חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,

עֵינֵי יְלָדִים בּוֹרְקוֹת

נוֹשְׂאוֹת הַמִּשְׁאָלָה:

לְשָׁלוֹם, לְבַיִת , לְחֹפֶשׁ

לְפַת לֶחֶם וּבְרִיאוּת,

בְּכָל הָעוֹלָם!

חַג שָׂמֵחַ! וְאוֹר לְכֻלָּם!