ארכיון עבור ינואר 2014

בסרטון תוכלו לראות אותי בראיון שערכנו במהלך כנס מרחב שהתקיים בקיבוץ שאני חבר בו – קיבוץ מזרע.
בראיון אני מספר על הקהילה "קהילת שבת שלום קיבוץ מזרע" ועל הפעילות של מרחב – מועצת רבניות ורבנים חילונים בישראל.

שולמית בנתה סוכת שלום. זכות אנוש יהודית.

תרומתה הגדולה של שולמית אלוני, ז"ל, שנפטרה השבוע, היתה העמדת טקס הנישואין במרכז החיים היהודיים שלנו ובמרכז זכויות האדם. במקום בו שני המשולשים של ה"מגן דויד" חופפים והופכים לכוכב. לכל אדם  יש זכות להתחתן לפי מצפונו ואמונתו. זוהי זכות אדם יהודי. זוהי זכות אנוש יהודית.ישראלית.ואנו צועדים בדרכה.

רגע שקט, רגע של קדושה, בחופה יהודית חילונית .

הרבה שמחה יש בטקס הנישואין היהודי: הכניסה החגיגית של בני הזוג אל חופתם, לצלילי שירה ונגינה וריקודים סוערים.  שירת הברכות והשתתפות הקהילה במחיאות כפיים, שריקות וצהלולים. שבירת הכוס וקריאות "סימן טוב ומזל טוב!".

אך יש רגע אחד שקט של קדושה, ודבר בדבר קשור.

החתן והכלה עומדים פנים אל פנים. עיניהם נפגשות. עיניהן מדברות ללא מילה. הכל בשקט. החתן אומר לכלתו את משפט הקידושין ועונד לאצבעה טבעת מיוחדת שבחר עבורה. הכלה מביטה בחתנה. מחייכת. הוא נרגש ומשפיל את עיניו . הכלה אומרת לחתנה משפט קידושין ועונדת טבעת לאצבעו.

עוד שבריר של שניה של שקט, וכבר מסתמן מעגל בלתי נראה, אך ניכר ומורגש ונבחר, של מערכת יחסים המקודשת, כלומר, הנבדלת, ל"יחד" של האיש והאישה, למשפחתם, שקמה הרגע- ולה בלבד.

והרב מכריז: מקודשת, מקודש, מקודשים! ובאחת נעלם השקט ומתעטף בשמחה הולכת וגוברת. וככל שקדוש ומשמעותי הרגע, ועוצר לשנייה של שקט. כך רבה השמחה.

" כי האדם עץ השדה" –

מחשבה  בעקבות סדר ט"ו בשבט תשע"ד

מאת: קובי וינר, רב אנוש.

כותב ארי אילון, בפרסום של "בינה" על ארבעה "לבושים שונים" לחג:

…" לפנינו, אם כך, ארבעה תיקונים שונים – סוציאלי, תיאולוגי, לאומי-היסטורי ואקולוגי. ארבעת התיקונים הללו מצביעים לא רק על ארבעה "ט"ו בשבטים" שונים, אלא גם על ארבע השקפות עולם שונות. כל אחת מארבעת ההשקפות הללו מהווה חידוש רעיוני מהפכני ביחס להשקפות שקדמו לה. בתוך כל אחד מן החידושים המהפכניים הללו טמון מרד גלוי או מוסווה. החידוש והמרד הללו באים לידי ביטוי על ידי ריטואל מהותי המהווה חידוש גדול ביחס לכל גלגוליו הקודמים של היום הזה. יחד עם זה יש גם הרבה דמיון והרבה המשכיות בין ארבע ההשקפות הללו. עצם העובדה שכל אחת מהן מתעקשת להיאחז דווקא באותו חמישה עשר בשבט המסורתי, מצביעה יותר מכל על שאיפה חזקה להמשכיות. "…

ארי אילון, מתוך "יה בשבט" , הוצאה פנימית של "בינה", תשנ"ט 1999.

 אני מוצא פירוש נוסף לסדר ט"ו בשבט. הפירוש האנושי. אני חושב שיש מקום לכל הפירושים שתיאר ארי אילון ברשימתו. אך הפירוש הנוכחי עבור היהדות החילונית, היהדות האנושית, הוא המטפורה של האדם כאילן. כל אחד מהפרושים הקודמים מוביל  לקשר עם הפירוש הזה. ובמובן הזה, אין זה פירוש חדש. אלא  שהפירוש האנושי הוא החשוב והאוניברסאלי מכולם.לעניות דעתי.

צדק חברתי – הינו ערך אנושי.תיקון קוסמי –  הינו ערך אנושי ואלוהי דיאלוגי.

 שיבה אל המולדת וזכאותו של אדם למולדת – ערך אנושי לאומי וגם אוניברסאלי.

התיקון האקולוגי , אף הוא מהווה  תיקון חיוני בעולמו של האדם.

  וכולם מובילים לפרוש האנושי, המרכז כבעדשה הממקדת את הפירושים הקודמים. כל הקשור לערך חיי אדם, צריך להיות הפירוש המוביל והכולל ומכיל של ט"ו בשבט כיום. בעיני "היהדות החילונית" – יהדות אנוש.

  בשבוע הבא!!!

17.1.14

      סדר ט"ו בשבט

בקבלת-השבת, ב"קהילת שבת שלום במזרע"

17.1.14, 18.30

       מתאים  למשפחות  עם ילדים  קטנים

כל חברי מזרע מוזמנים לקחת חלק פעי

הנחיה: אורית וקובי וינר,נגינה ושירה: רועי שמש