http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2249848

קטע ממאמר יסוד של המשורר חיים גורי. בזיקה ל"מגילת העצמאות" מתייחס המשורר חיים גורי לאופיה המוסרי של מדינת ישראל היום. כאן בחרתי להביא ציטוט חשוב על זכויותיהם היהודיות של העולים מרוסיה, אחינו.

" אני חושב על מיליון יהודי ברית המועצות שעלו ארצה ושינו את פניה. מה שנחשב לשבט אבוד לעם ישראל היה לנגד עינינו למציאות מופלאה. הם הוכרו כיהודים לפי חוק השבות, אך רבים מהם נדחו כ"גויים", רחמנא ליצלן, על ידי הממסד הדתי. עד היום. הם אינם מוכרים כשייכים לאומה. הם "אחרים", עדיין אחרים ומתייסרים על כך מאוד. הם טורחים בבניין הארץ הזאת ורבים מהם דוברי עברית. דור חדש שנולד להם הוא חלק בלתי נפרד מהדור של בנינו, נכדינו ונינינו. הם תורמים מרוחם ומחוכמת המעשה שלהם להוויה הישראלית. הם משרתים בצבאנו ונופלים במלחמותינו. ולמרות זאת הם "אחרים". יש אומדים את מספרם ברבע מיליון. השלטון הרבני הכפייתי מסרב להקל בגיורם. לכן הם "ישראלים" בלבד מתוקף אזרחותם"

שולמית בנתה סוכת שלום. זכות אנוש יהודית.

תרומתה הגדולה של שולמית אלוני, ז"ל, שנפטרה השבוע, היתה העמדת טקס הנישואין במרכז החיים היהודיים שלנו ובמרכז זכויות האדם. במקום בו שני המשולשים של ה"מגן דויד" חופפים והופכים לכוכב. לכל אדם  יש זכות להתחתן לפי מצפונו ואמונתו. זוהי זכות אדם יהודי. זוהי זכות אנוש יהודית.ישראלית.ואנו צועדים בדרכה.

רגע שקט, רגע של קדושה, בחופה יהודית חילונית .

הרבה שמחה יש בטקס הנישואין היהודי: הכניסה החגיגית של בני הזוג אל חופתם, לצלילי שירה ונגינה וריקודים סוערים.  שירת הברכות והשתתפות הקהילה במחיאות כפיים, שריקות וצהלולים. שבירת הכוס וקריאות "סימן טוב ומזל טוב!".

אך יש רגע אחד שקט של קדושה, ודבר בדבר קשור.

החתן והכלה עומדים פנים אל פנים. עיניהם נפגשות. עיניהן מדברות ללא מילה. הכל בשקט. החתן אומר לכלתו את משפט הקידושין ועונד לאצבעה טבעת מיוחדת שבחר עבורה. הכלה מביטה בחתנה. מחייכת. הוא נרגש ומשפיל את עיניו . הכלה אומרת לחתנה משפט קידושין ועונדת טבעת לאצבעו.

עוד שבריר של שניה של שקט, וכבר מסתמן מעגל בלתי נראה, אך ניכר ומורגש ונבחר, של מערכת יחסים המקודשת, כלומר, הנבדלת, ל"יחד" של האיש והאישה, למשפחתם, שקמה הרגע- ולה בלבד.

והרב מכריז: מקודשת, מקודש, מקודשים! ובאחת נעלם השקט ומתעטף בשמחה הולכת וגוברת. וככל שקדוש ומשמעותי הרגע, ועוצר לשנייה של שקט. כך רבה השמחה.

"כתובה" –  הסכם החיים בין  החתן לכלה. מרכיב חשוב ב"שפת החתונה היהודית".  חלק חשוב בטקס, וגם מזכרת בעלת ערך אומנותי למעמד המרגש. בטקסי החתונה שאני עורך, אני מפיק עבור הזוגות המתחתנים כתובה בעיצובה של אומנית   היודאיקה  שירי לנצר. בני הזוג בוחרים את עיטור הכתובה מתוך 20 דוגמאות. התוכן הכתוב נכתב על פי בחירתם. הכתובה מודפסת על נייר משובח, בצבעים אייכותיים, בגודל A3, והיא כלולה בעלות הטקס. בעיני ,הכתובה האמנותית, בעיצובה של שירי, מוסיפה  עוד מימד לטקס הנישואין. מומלץ!

לדוגמאות נוספות בעיצובה של שירי – לחץ כאן!

"הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" – עצה טובה למתחתנים

מאת: קובי וינר, רב חילוני, רב אנוש

הפסוקים הבאים מספר "קהלת" מביאים שלוש עצות לזוג המתחתן.

 יחד – יקומו אם יפול האחד; יחד–  יחם לשניים בליל חורף קר; יחד יתגוננו אם יותקפו…

כל עצה ניתנת להיקרא כפשוטה או כדימוי. אך מהי העצה הרביעית? מהו "החוט המשולש" שלעולם לא ינתק?

"טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן-הָאֶחָד  אֲשֶׁר יֵשׁ-לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם.

 כִּי אִם-יִפֹּלוּ – הָאֶחָד יָקִים אֶת-חֲבֵרוֹ                              וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ.

 גַּם אִם-יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם                                                                      וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם.

וְאִם-יִתְקְפוֹ הָאֶחָד                                                                                    הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ

וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק."

קוהלת  פרק ד' פסוקים ט-י"ב.

אז מהו החוט המשולש?  

אולי דימוי לכח, שנותן היחד. כמו חבל הקלוע משלושה גדילים?… כמו חלה לשבת עם סומסום?… קשר חזק ויציב .ציר מרכזי  כמו הקו האנכי של  אילן הספירות, בקבלה.

אך  מהו המדומה? מהו הנמשל?

אני מבקש  להציע מדרש אמוני חילוני. החוט המשולש בא בנוסף לשני קווי החיים המתאחדים בטקס הנישואין, והוא האמונה המשותפת, העולם הערכי המשותף. זלדה המשוררת כתבה על החתן והכלה, "ראיתי כי הם שוזרים תקווה עדינה". כלומר, שני חוטי החיים לא מתמזגים לאחד, אלא נשמרים בתוך היחד, נשזרים עם החוט המשולש.

לעניות דעתי, אין לחפש את הערכים המשותפים, שיהיו בקשר הזוגי  מלכתחילה, כולם. אלא הם הולכים ונבראים מתוך הקשר וכחלק מהמחווה של השזירה. כמהלך מודע שיש לטפחו ולהנכיחו בחיים המשותפים.

לדוגמא, אם שני בני הזוג מאמינים בערך "משפחה", אפשר לשער, שברגעי משבר וחולשה , העלולים להופיע בחיים המשותפים, האמונה המשותפת הזו, הנגזרת מאב-הערך "חיי אדם", תעזור לבני הזוג לצלוח את המשבר, חרף הקשיים. אמונה  משותפת כזו יש בכוחה לתת משמעות למאמץ המשותף, מאפשרת הכלה של חולשה וטעות, בצד התאוששות והתרעננות והתקדמות.

אמונה משותפת מחזקת את הקשר הזוגי.

אמור מעכשיו, "החוט המשולש" שלא ינתק לעולם, הינו שזירת האהבה והתשוקה באמונה המשותפת, לכלל קשר חזק ומשמעותי. ובנוסף כמקובל בכל חתונה… "סימן טוב ומזל טוב!".

היי קובי.

רק רצינו להגיד לך שהטקס היה נפלא, קצר וקולע, מצחיק נעים וכיפי.

המון אנשים אמרו לנו שהצחקת אותם ושהזמן של החופה פשוט עף להם, כולם מאוד החמיאו לך.

היה מאוד שמח אנחנו מאוד נהנינו, האורחים מאוד נהנו והחמיאו.

תודה רבה על הכול קובי היית מקסים וקולע.

ליאורה וארטיום צ'רנין

"היה כדאי לחכות 50 שנה, כדי לחוות ארוע כזה" כך כתבו בתשבע ואיתן במכתב התודה. בעיצומושל הקייץ, ביער "עופר" אשר בכרמל, התאספה משפחה בת ארבעה דורות לציין ב"חתונת זהב" ,50 שנות נישואין. זה היה אירוע מאד מרגש. עצם הפגישה הרב דורית, והדברים המיוחדים שנאמרו בה, תחת חופת כלולות  עם עדים ושושבינים.